הכרעת דין בתיק תת"ע 30806-08

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום לפיו ב-18.6.08 בשעה 01:05 בכביש 461 למזרח התיר הנאשם 1 לנאשם 2 לנהוג ברכבו כאשר נאשם 2 אינו מורשה בנהיגה.

הנאשם 1 הואשם בעבירה של התרה לנהיגה לבלתי מורשה בניגוד לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה, בעוד הנאשם 2הואשם בעבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה וסעיף 2(א) לפקודת התעבורה.

הדיונים בתיק אוחדו לפרוטוקול אחד כיוון שעדי התביעה בשני התיקים היו זהים.

הנאשמים כפרו בכתב האישום וטענו בשלב ההקראה כי הם כופרים בנהיגה.

מטעם ה תביעה העידו שני עדים:

השוטר רונן כהן : לדבריו הוא שוטר בילוש ב מחלקת ה נוע ר . בעדותו הראשית ה וגשודו"חות אותם ערך.מ - ת / 5 עולה כי השוטר שימש צו ות גיבוי למחסום שהיה במקום . השוטר יש בבתוך רכב משטרתי מסווה מזרחית למחסום. בהתקרב הרכב למחסום בסמוך לתחנת אוטובוס שנמצאת במקום,עצר הרכב.לפתע הבחין השוטר באדם בעל מבנה גוף מלא יוצא מהרכב מצידו של הנהג .כשבמקביל אליו יוצא בחור אח ר מצידו השני של הרכב .פרטיו של מי שיצא מצידו של הנוסע בסמו ך לנהג הינו משה מעיין ואילו מכיסא הנהג ירד נאשם 2, שהתיישב בכיסא הסמוך ל נהג.

השוטר יצא מיד ממקום הגיבוי.ביקש מהנהג לעמוד בצד . הזדהה באמצעות תעודת מנוי ושאל את משה מעיין מדוע התחלף במקומות . על כך השיב משה מעיין כי לא התחלף .כמוכן,שאל את נאשם 2מדוע נהג? הנאשם 2 השיבכי לא נהג, השוטר הריח ריח של אלכוהול מפיו של נאשם 2 .

השוטר שאל את יושבי הרכב מי בעל הרכב, הנאשם 1 שישב ברכב השיב כי הרכב רשום על שם אחותו ,אך הרכב בחזקתו.

בנוסף רשם השוטר מזכר ת / 3 ממנו עולה, כי כאשר ראה את הנאשם 2יורד מהרכב, הוא היה ללא קביים ולא הסתייע בשום חפץ לסייע לו בהליכה.

הנאשם 2 טעןבפניו,כי הוא עבר ניתוח והוא מרגיש כאבים ברגלו . עוד נרשם כי במהלך הנסיעה ברכבו של הנאשם והעברתו לתחנה , לא הבחין השוטר בחלקו הקדמי של הרכב בקביים.

פרשת ההגנה כללה שלושה עדים.

הנאשם 1 משה חן -בעדותוהלהטען כי הוא,אחיו ועוד מספר חברים חזרו מחברים ה ביתה . בדרך היה מחסום משטרתי .לאחיושל הנאשםמשה מעייןהייתה שיחת טלפון מחברתו. אחיו עצר את הרכב כדי לרדת לשוחח בטלפון .אחיו הנהג ירד מהרכב, הנאשם 1 ירד מהרכב בעקבותיו כדי לבקש ממנו לחזור לרכב,על מנת,שימשיכו בדרכם,כיוון שהוא היה עייף. הנאשם 1 הציג תרשים של מקומות הישיבה ברכב ,לפיוישב מאחור בכיסא מאחורי הנוסע שבסמוך ל נהג.

לדברי הנאשם הוא לא נהג ברכב,כיוון ששתה אצל חברו ורצה להימנע מנהיגה. עוד הוסיף הנאשם שהוא אפשר את ישיבתו של נאשם 2 מקדימה בשל הפציעה ברגלו.

לדבריו נאשם 2 לא ירד מהרכב.השוטרים נהגו בהם בצורה מ בזה וצעקו עליהם. המקום היה חשוך. לדבריו לא ראה מהיכן הגיעו השוטרים ולראשונה ראה אותם , כאשר הם פתחו את הרכב.

הנאשם 2 אלמוג לוי - לדבריו ישב ליד הנהג. הוא לא יכול היה לזוז כיוון שהיה על קביים. ברגע שהשוטרים קפצו עליהם הוציאו אותו מהר כב, לא הקשיבו ל דבריו,למרות שהוא הראה לשוטר את התפרים ברגלו. דבריו נרשמו באופן חלקי, הנאשם הציג אישורים רפואיים כי היה באותו יום במיון באסף הרופא. לטענתו הוא נחתך מגדר , עוד הוסיף שבבית החולים, תפרו לו חתך ברגל ובאותו יום הוא השתחרר, הוא היה עם קביים. הנאשם לא ידע לומר מהיכן הגיעו השוטרים . לדבריו הקביים לא התקבלו מביה"ח אלא מיד שרה. הקביים היו בחלק האחורי של הרכב בבגאז'.

עד ההגנה 3 מר' מעיין משה - לדברי העד הם חזרו מחבר .העדנהג ברכב, במהלך הנסיעה קיבל שיחה מחברתו . ה עד ירד מהרכב לשוחח ואז אחיוהנאשם 1יצא אחריו.כאשר,הם חזרו לרכב עצרו אותו שוטרים. התנהגות השוטרים אליהם הייתה מחפירה, הם הושארו בכביש, איימו עליהם שירביצו להם אם הם ימשיכו לדבר. לדבריו ברכב היו הקביים, לא זוכר בדיוק היכן . אך, לדבריו השוטרים ראו את הקביים.

לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי לקבל את גרסת השוטר ולדחות את טענות ההגנה של הנאשמים וזאת מהסיבות האמורות.

בתיק זה אין מחלוקת כי הרכב היה בשליטתו ובאחריותו של הנאשם 1 .

אין מחלוקת כי הרכב היה בתנועה,הגיע לתחנת האוטובוס ושם נעצר.